Browsing Category

בריאות ורפואה

השָבוע – שְבוע המוּדָעוֹת לסרטן העור

השָבוע – שְבוע המוּדָעוֹת לסרטן העור
הצילום: ויקיפדיה

השָבוע – שְבוע המוּדָעוּת לסרטן העור

לְכוּ לְהִיבָּדֵק

כ-154 חולי מלנומה חדשים מִתְגַלִים מִדֵי חודש בישראל וכ-17 ישראלים מתים מהמחלה בכל חודש. כך עולה מנְתונים שפרסמה האגודה למלחמה בסרטן, לקראת שְבוע המוּדָעוּת לסרטן העור המתקיים בימים 17 עד 23 ביוני. בשבוע הקרוב יפעלו ברחבי הארץ מאות תחנות לאִבְחוּן מוקדם של סרטן העור בכל קופות החולים.

גילוי מוקדם של המחלה מגדיל מאוד את הסיכּוי לְהַחְלִים, והאֶזרחים מוזמנים לְהִיבָּדֵק בשבוע זה ולגלות ערנות כל השנה: לשים לב לשינויים בנקודות על העור ולָגֶשֶת מיד לרופא, לא לְהֵיחָשֵׂף לשמש ולשמור על העור בעזרת קרם הגנה, כובע, בגדים ארוכים ומשקפי שמש.

בעבר הייתה ישראל במקום ה-3 בעולם במספר החולים החדשים בסרטן העור מדי שנה, אחרי אוסטרליה וניו זילנד. בִּזְכוּת הַגְבָּרַת המודעות לאבחון מוקדם של המחלה, המַצָב הִשְתַנָה לְטוֹבָה וישראל מְדוֹרֶגֶת היום במקום ה-27.

 

שִׂיא בהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018

שִׂיא בהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018
הצילום: ויקיפדיה

שִׂיא בְּהַשְתָלוֹת אֵיבָרִים ב-2018

592 ישְׂרְאֵלים קיבלו את חַייהֶם במתנה

592 ישראלים קיבלו ב-2018 את חייהם במתנה בִּזְכוּת הַשְתָלַת אֵיבָרִים. בשנה זו בּוּצְעו 344 ניתוּחֵי הַשְתָלָה מתורמים נִפְטָרִים ו- 248 ניתוחֵי השתלה מתְרומות מתורמים חַיִים.

במרכז הלְאומי להשתלות במשרד הבריאות מְצַיינים כי זהו שִׂיא של כל הזמנים במספר השתלות האיברים – עלייה של 13% לְעוּמַת 2017.

ברְשימת המַמְתינים להשתלה חָלָה ירידה קלה: בינואר 2017 הִמְתִינוּ להשתלה 1,138 איש ואילו כיום יש בישראל 1,123 איש הממתינים להשתלת איברים דְחוּפָה. 123 חולים שהִמתינו להשתלת איבר נִפְטְרו בשנה החולֶפֶת.

65% מהמשפחות שיַקִירָן נפטר ונמצא מתאים לִתְרום מאֵיבָרָיו, הִסְכימו לתרומת איברים.

167 חולים קוּדְמוּ בתוֹר והוּשְתְלו בִּזְכוּת הֱיוֹתָם חֲתוּמִים על כרטיס אדי.

הַשְתָלוֹת מתורמים חַיִים

בשנה החולֶפֶת בּוּצְעו 231 ניתוחי השתלות כִּלְיָה מתורמים חיים. מתוכָם 125 מתורמים שהם בני משפחה ו-106 מתורמים אלטרואיסטים, התורמים ממְנִיעִים של הַצָלַת חַיִים לחברים או לאנשים שאינם מכירים. 16 קרובי משפחה תרמו אוּנַת כָּבֵד מהחי ליַקִירֵיהֶם, תורמת אחת אלטרואיסטית תָרְמה אוּנַת כָּבֵד לילד.

 

 

איך ישנתם הלילה?

איך ישנתם הלילה?
שעון מעורר (ויקיפדיה)

איך ישנתם הלילה?

על הרגלֵי השינה של הישראלים

25% מהישראלים יְשנים 8 שעות או יותר בלילה, 58% ישנים 6 או 7 שעות בלילה, ו-17% ישנים עד 5 שעות בכל לילה. כך עולֶה מסֶקֶר על הֶרְגלֵי השֵינה בישראל, שפִּרסמה הלִשכה המֶרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר.

בסקר הִשְתַתְפו כ-7,300 אנשים, בני 20 ומעלה, והוא מְגַלֶה של-26% מהישראלים קשה לְהֵירָדֵם או לישון לילה שָלם, ו-15% מהישראלים מִתקשים לְהֵירָדֵם כִּמעט בכל לילה. הקושי לישון עולה עם הגיל: רק 10% מבני ה-25 עד 44 דִיווחוּ על קוֹשִי להירדם, לְעוּמַת 36% מבני ה-75 ומעלה.

רַווקים, נְשׂואים, גְרושים, אַלמנים

גם הַמצָב המשפחתי מַשְפיע על היְכולת לְהֵירָדֵם ולישון. על פי הסקר, רַווקים ישנים טוב יותר מנְשואים: כמעט 31% מהרווקים והרווקות בארץ ישנים יותר מ-8 שעות במְמוּצע בלילה, לעומת 23% מהנְשואים. אבל מי שהכי קשה להם להֵירדם בלילה הם האַלמנים והאַלמנות, כנִרְאֶה גם בגלל הגיל הממוצע הגבוה יַחֲסִית של קבוצה זו. כמעט 40% מהם דִיווחו שהם מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה. גם 23% מהגְרושים מִתקשים להירדם בכל לילה או כמעט בכל לילה, לעומת 15% מהנשואים ו-8.5% בִּלבד מהרווקים.

למִידַת שְׂביעות הרָצון של האדם ממַצָבו הכַּלְכּלי יש השפעה גדולה על היכולת להירדם ולישון. על פי הסקר, 13.5% מהאנשים שמרוצים ממצבם מתקשים להירדם בְּאופֶן קָבוּעַ, לעומת 27% מאלה שאינם מרוצים ממצבם.

תְרופות לשינה

15% מבני 65 עד 75 לקחו תְרופות לשינה במִרְשָם רופא בחודש האחרון. אצל בני 75 ומעלה המספר עולה ל-30%, ומתוכָם 23% לוקחים תרופה לשינה בכל לילה.

 

הערה:

 על פי חוקי הדקדוק יש לומר יְשַנְתֶם, כְּתַבְתֶם (ההטעמה על: תֶם). בדרך כלל אנחנו מקפידים בחדשון על עברית תִקנית גם בכתיבה וגם בקריינות. הפעם הרשינו לעצמנו לנהוג כמו שנוהגים כולנו בשפת הדיבור, וקראנו: איך ישנתם הלילה?

26 באוקטובר הוא "יום ההֲליכה העולָמי"

26 באוקטובר הוא "יום ההֲליכה העולָמי"
הצילום: אופיס

26 באוקטובר הוא "יום ההֲלִיכה העוֹלָמִי"

לְכוּ על זה

אילו היו אומרים לכם שאתם יכולים לְשַפֵּר את הבריאות שלכם בלי לשלם כסף, בלי לקנות צִיוּד מְיוּחָד, בלי ללמוד או לעבור קורס – לא הייתם הולכים על זה? אז זה בדיוק מה שצריך לעשות: ללכת!

ההליכה היא פעילות אירובית בריאה גם לגוף וגם לנֶפֶש, היא מתאימה לכל גיל ואפשר לעשות אותה בכל מקום. לכן הֶחליט אִרגון הבריאות העולָמי לפני כמה שנים על יום מיוחד לְעִידוּד הפעילות הספורטיבית הבריאה הזאת. בישראל לקח על עצמו משרד התַרבות והספורט את האֶתְגָר, ומִדֵי שנה, ב-26 באוקטובר, מִתְקַייְמוֹת פעילויות הקשורות לכך: צְעָדוֹת, הַדְרָכוֹת בבתי הספר, יציאה לטֶבַע, עידוד הליכה ברגל לבית הספר, טיולים בפארקים או בחוף הים ועוד.

את פֵּירוּט האֵירוּעִים בכל הארץ אפשר למצוא בכתובת http://www.walkingday.co.il

 

 

הקשר בין מְקום המְגורים לסרטן

הקשר בין מְקום המְגורים לסרטן
הצילום: ויקיפדיה

הקשר בין מְקום המְגורים לסרטן

נתונים חדשים על 'מפת הסרטן' בישראל

האם יש קשר בין מקום המגורים לבין הסיכוי לחלות בסַרְטָן? על פי נְְתוּנִים שפִּרְסְמוּ אתמול משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, התשובה היא, כנראה, כן. הבְּדיקות מראות שבאזור חיפה מספר החולים הוא הגבוה ביותר, ואילו בירושלים מספר החולים הוא הנמוך ביותר. הנתונים נכונים לשנים 2011 עד 2015.

הנתונים מתפרסמים לרגל מִבצע ההַתְרָמָה השנתי "הַַקֵֵש בדֶֶלֶֶת" שיִתקיים בשבוע הבא.

לצורֶך הבדיקה חוּלְקָה המדינה ל-14 אזורים: צפת, כינרת, יזרעאל, עכו, חיפה, חדרה, השרון, פתח תקווה, רמלה, רחובות, תל אביב, ירושלים, אשקלון ובאר שבע.

ואלה התוֹצָאוֹת: מספר חולים גבוה מהמְמוּצַע נמצא באזור חיפה אצל גברים (11%) ונשים (9%), ובאזור אשקלון אצל גברים (9%) ונשים (4%). באזור באר שבע מספר החולים הגבוה מהממוצע נמצא בקֶרֶב גברים (4%), באזור פתח תקווה בקרב נשים (4%) ובאזור תל אביב בקרב נשים (6%).

מספר חולים נמוך מהממוצע נִרְשַם באזור ירושלים בקרב גברים (14%-) ונשים (5%-), באזור עכו בקרב נשים (8%-) ובאזור חדרה בקרב נשים (6%-).

המפה על פי סוגי הסרטן

משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן בדקו את התַַחלוּּאָה גם לפי סוּגֵי הסרטן: מספר החולים בסרטן השד עולה על הממוצע באזור תל אביב (12%), באזור פתח תקווה (7%) ובחיפה (7%). מתחת לממוצע נמצאות עכו (13%-), אזור הכינרת (1%-), חדרה (9%-) וירושלים (6%-) .

מספר החולים בסרטן הערמונית עולה על הממוצע באשקלון (12%) וברחובות (7%). מתחת לממוצע נמצאים אזור עכו (18%-), אזור השרון (10%-) ואזור ירושלים (8%-).

בסרטן הריאה, שנחשב לקַטְלָנִי במְיוּחָד, המקומות שנמצאים מעל לממוצע הם אזור עכו (38%), עמק יזרעאל (22%) וחדרה (16%).  מספר חולים נמוך מהממוצע היה בירושלים (30%-) ובפתח תקווה (22%-).

לדברי החוקרים כעת צריך לְבַצֵע מֶחקר מַקִיף כדי לְנַתֵח את הנתונים ולִקבוע אם קיים קשר בין זִיהוּם סביבתי לבין מחלת הסרטן.

אפשר למנוע

החוקרים הִגִיעוּ למַסְקָנָה כי 32% מכלל מקרי הסרטן הנְפוֹצִים בישראל נִיתָנִים למְנִיעָה. הם מַדְגִישִים את ההַשְפָּעָה הרבה שיש לאוֹרַח החייםעישון, עוֹדֶף מִשְקָל וצְריכת אלכוהול – על הסיכון לחלות בסרטן בישראל ואת החשיבות לשמירה על אורח חיים בריא: מָזוֹן בריא, הִימָנְעוּת מעישון ופְעִילוּת גוּפָנִית.

 

 

 

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר
דוכן ממתקים בשוק מחנה יהודה (ויקיפדיה)

משקאות קלים וממתקים לא יִימָכְרוּ בבתי הספר

וגם לא קטשופ ומיונז

ועדת החינוך של הכנסת אישרה בחודש שעבר את תקנות הפיקוח על מכירת מזון בבתי הספר. בין היתר תיאסר מכירת משקאות קלים כולל משקאות דייאט ומשקאות אנרגיה, כריכים מלחם שאינו מלא, נקניקיות, שניצלים, ממתקים, בורקס, מלאווח, פיצה, עוגות, עוגיות, קרואסונים, ופלים, יוגורטים ומעדני חלב מתוקים, מנות להכנה מהירה, פיצוחים וחטיפים מלוחים ושלגונים גדולים. יופסק השימוש במיונז, קטשופ, חמאה, מרגרינה וממרח שוקולד. תיאסר מכירת מוצרים המכילים בוטנים, בגלל התלמידים האלרגיים.

התקנות יִיכָּנְסוּ לתוקף בחודש דצמבר הקרוב.

 

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  
סיגריות (ויקיפדיה)

החל מ-1 בספטמבר: אסור לעשן במקומות ציבוריים  

קנסות גדולים למעשנים ולבעלי העסקים

החל מ-1 בספטמבר נכנס לתוקפו הצו המרחיב את איסור העישון במקומות ציבוריים.

מעתה אסור לעשן גם במקומות שנערכים בהם אירועים והופעות תחת כיפת השמיים ומשתתפים בהם יותר מ-50 בני אדם, בכל מקום בשטח בתי חולים או מרפאות (וגם מחוץ לבניין), ברשויות ציבוריות, במשרדים ממשלתיים, בבתי משפט, במועצות דתיות, במקומות שבהם מתקיימת פעילות גופנית (גם באוויר הפתוח, כמו במגרש כדורגל), בבריכות שחיה, באזורי כניסה לגני ילדים, בגני שעשועים, בחניון ציבורי מקורה או תת קרקעי ובגני חיות.

על פי התקנות החדשות פקחים של הרשות המקומית ושוטרים מוסמכים לתת דו"חות לאנשים שמעשנים במקומות ציבוריים. יוטלו קנסות של אלף שקלים למעשן וכחמשת אלפים שקלים לבעל העסק שבו נתפס אדם מעשן במרחב ציבורי.

 

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

יום הולדת 40 ללֵידוֹת המַבְחֵנָה

ובמקום הראשון: ישראל

בכֶּנֶס השנתי של הארגון האירופי לפִרְיוֹן, שנֶעֱרַך לאחרנה בברצלונה, הוּצְגוּ נְתוּנִים מעניינים בנושא ההפריות בארץ ובעולם. מהנתונים עולה כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר ההפריות החוץ גופיות (IVF) יַחֲסִית לגודל האוכלוסייה. על פי הנתונים, 4.3 אחוזים מכלל התינוקות בישראל נולדים כתוֹצָאָה מהפריה חוץ גופית, לְעוּמַת אחוז וחצי עד שניים בלבד במדינות אחרות במערב.

גם מספר היְחִידוֹת להפריה חוץ גופית בישראל הוא הגבוה ביותר בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה: 27 יחידות כאלה פועלות כיום בארץ. בנוסף, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המְמַמֶנֶת בְּאוֹפֶן מָלֵא טיפולֵי הַפְרָיָה חוץ גופית (עד שיש למשפחה שני ילדים).

הטכניקה של הפריה חוץ גופית החלה לפעול באנגליה לפני כ-40 שנה. מאז ועד היום נולדו ברחבי העולם יותר מ-8 מיליון ילדים בַּשִיטָה הזאת. בכנס בברצלונה הופיעה לואיז בראון, ילדת המַבְחֵנָה הראשונה, שחגגה יום הולדת 40 בנובמבר 2017: "אנחנו, ילדֵי המבחנה, אנשים נורמליים שחיים חיים נורמליים".

בהפריה החוץ גופית שוֹאֲבִים מהאישה בֵּיצִיוֹת ומַפרים אותן במַעֲבָּדָה על ידי תָאֵי זֶרַע. אחר כך מוחזרת הביצית המופרית לרֶחֶם. כך אפשר לְהִתְגַבֵּר על בעיות שונות של אִי פּוֹרִיוּת.

תינוקת המבחנה הראשונה שנולדה בישראל היא העיתונאית רומי נומרק שנולדה בספטמבר 1982 (בתמונה).

 

רומי נוימרק (ויקיפדיה)

מה מצב הבריאות שלנו?

מה מצב הבריאות שלנו?
MILNER MOSHE לע"מ

מה מצב הבריאות שלנו?

בישראל חיים יותר

משרד הבריאות פִּרְסֵם נְתוּנִים מעניינים מדוּ"חַ המַשְווֶה בין מַעֲרֶכֶת הבְּרִיאוּת של ישראל לבין מערכות הבריאות במדינות ה-OECD ובמדינות אחרות. חֶלְקָם מְעוֹדְדִים. חלקם מַדְאִיגִים.

תוֹחֶלֶת הַחַיִים

תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם: 82.5 לְעוּמַת 80.8 בִּמְמוּצָע במדינות המפותחות.

המדינות עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר הן יפן (84.1), שוויץ (83.7) וספרד (83.4). המדינות עם תוחלת החיים הנמוכה ביותר הן: הונגריה (76.2), מקסיקו (75.2) ולטביה (74.7).

לֵידוֹת

ישראל נמצאת במקום הראשון בין המדינות המפותחות בנושא מספר הלֵידוֹת, עם ממוצע של 3.1 ילדים לאישה. הממוצע בקרב מדינות ה-OECD הוא 1.7 ילדים בלבד. בראש הרשימה ואחרי ישראל נמצאות מקסיקו (2.2), טורקיה (2.1) ושוודיה (1.9). בסוף הרשימה: ספרד (1.3), איטליה (1.3) וקוריאה הדרומית (1.2).

תמותת תינוקות

נתון מעודד נוסף קשור לתְמוּתַת התינוקות בישראל, שהיא נמוכה מהממוצע במדינות המפותחות: 3.1 לידות מכל אלף לידות בישראל מסתיימות במוות, לעומת 3.8 לידות במדינות ה-OECD. המדינות שבהן תמותת התינוקות גבוהה בהרבה מהממוצע הן מקסיקו (12.1), טורקיה (10) וצ'ילה (6.9). בתחתית הרשימה: יפן (2), פינלנד (1.9) ואיסלנד (0.7).

רופאים ואחיות 

יחד עם זאת, הדו"ח מגלה פְּעָרִים גדולים לרעת ישראל, לעומת המדינות המפותחות. על פי הדו"ח בישראל פועלים 3.1 רופאים לאלף נפש, לעומת 3.3 בממוצע במדינות המפותחות. מספר הרופאים הגבוה ביותר קיים באוסטריה: 5.1 רופאים לכל אלף חולים. המדינות שנמצאות במקומות האחרונים הן פולין (2.4), מקסיקו (2.4) וקוריאה הדרומית (2.3).

גם מספר האחיות נמוך מהממוצע במדינות המפותחות: 5 אחיות על כל אלף אזרחים בישראל, לעומת 17.5 בנורווגיה, 17 בשוויץ ו-16.9 בדנמרק. במקומות האחרונים נמצאות לטביה (4.6), יוון (3.3) ומקסיקו (2.9).

מיטות

וכמה מיטות אִשְפּוּז יש בישראל? גם כאן המַצָב אינו טוב: 2.3 מיטות לכל אלף איש, לעומת 3.6 מיטות בממוצע במדינות ה-OECD. המדינה עם מספר המיטות הגבוה ביותר היא יפן (7.8) ואחריה קוריאה הדרומית (7.1) וגרמניה (6.1). בסוף הרשימה: מקסיקו (1.5), צ'ילה (2) וקנדה (2).

מַכְשִירִים

הדו"ח בדק גם את מספר מַכְשִירֵי ה-MRI במדינה. הממוצע במדינות המפותחות הוא 15.8 מכשירים על כל מיליון תושבים, אך בישראל יש רק 4.9 מכשירים לכל מיליון תושבים. בראש הטבלה נמצאות ארה"ב (36.7), גרמניה (34.5) ואיטליה (28.2). בסוף הרשימה: הונגריה (4) ומקסיקו (2.9).

המצב בנושא מכשירי הסי.טי. אינו טוב יותר. הממוצע של מספר המכשירים למיליון תושבים במדינות המפותחות הוא 24.7, ובישראל רק 9.7. המדינות המובילות הן אוסטרליה (63), ארצות הברית (41.8) ודנמרק (39.1). בסוף הרשימה הונגריה (8.9) ומקסיקו (6.1).

הַהַשְקָעָה בבריאות

לסיכום ציין הדו"ח כמה כסף מַשְקִיעָה המדינה בבריאות. ההוצאה הכספית מחושבת כאחוז מהתל"ג (תוֹצָר לְאומי גוֹלְמִי), ובישראל ההשקעה בבריאות נמוכה מהממוצע: ממוצע ההוצאה לבריאות במדינות המפותחות עומד על 8.9% מהתל"ג – אך בישראל רק 7.3% מהתוצר הגולמי מוּקְדָשִים לבריאות.

 

בתמונה: מתעמלים בחדר כושר בכפר המכביה ברמת גן
MILNER MOSHE לע"מ

 

 

הִתמכרות למִשְׂחֲקֵי מַחשב היא מחלה

הִתמכרות למִשְׂחֲקֵי מַחשב היא מחלה
הצילום: ויקיפדיה

הִתְמַכְּרוּת למִשְׂחֲקִי מחשב היא מחלה

כך קובע ארגון הבריאות העולמי

ארגון הבריאות העולמי קבע כי הִתמכרות למשחקֵי מחשב היא מַחֲלָה. האַבְחָנָה החדשה מוֹפִיעָה במדריך המחלות ICD הקובע מהם סוּגֵי המחלות וההַפְרָעוֹת בעולם. המדריך, שמוציא מדי כמה שנים ארגון הבריאות העולמי, מַגְדִיר 55 אלף מחלות והפרעות.

אחד החידושים העִיקריים במדריך הוא האבחנה כי קיימת הפרעה בשם "התמכרות למשחקי מחשב".

האבחנה החדשה נוֹסְפָה למדריך אחרי שמטפלים רבים הִגִיעו למַסְקָנָה כי ההתמכרות למשחקי מחשב דוֹמָה לכל התמכרות אחרת, והיא מַשְפִּיעָה על פעילות המוֹח בְּאוֹפֶן דומה לסַמִים כמו הירואין.

מוּמְחִים מַעֲרִיכִים כי אל האבחנה הזאת תִצְטָרֵף בקרוב אבחנה כללית יותר של "התמכרות לאינטרנט" ובתוכה התמכרות לסמארטפונים, למחשבי טאבלט, ללפטופים ולמחשבים נַייָחִים.

הקריטריונים לאבחון ההתמכרות למשחקי מחשב או לאינטרנט כוללים, בין השאר: וִיתוּר על קשרים חברתיים או על דברים יומיומיים שצריך לעשות, לטובת המשחק והגלישה; צורך לשחק זמן מְמוּשָך וחוֹסֶר עניין בעִיסוּקִים אחרים. אנשים מכורים מרגישים מְדוּכָּאִים ועֲצוּבִים כשאינם משחקים או גולשים באינטרנט.

בתמונה: ילדה המשחקת במשחק מחשב (ויקיפדיה)